דוד תדהר, "עשהאל פוחצ'בסקי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

 

נולד בראשון לציון, כ' חשון תרנ"ג (2.11.1893).

לאביו יחיאל מיכל (שלמה זלמן) פוחצ'בסקי (בן מאיר , סוחר ובעל תעשייה. נכד ר' ישראל ליפשיץ, בעל "תפארת ישראל" על משניות. היה נצר מבית דוד. היה אחד מ-6 התלמידים שנשלחו לא"י ע"י "חובבי-ציון" בשנת תרמ"ה (1885) ללמוד חקלאות. ראת את הערך שלו בכרך שלישי, בעמוד 1281) ולאמו נחמה בת יונה צבי פיינשטיין מבריסק (נישאה בשנת תרמ"ט - 1889. כתבה סיפורים ורשימות מחיי הארץ. ראה כרך ג', עמוד 1246).

עד סוף 1907 למד בבית הספר היסודי בראשון לציון.

ב-1908 כבר זמר כרמים וב-1909 נטע חדשים.

ב-1911 היה למעמל הראשון של "מכבי" בראשון לציון.

ב-1912 נקרא לצבא העותומני (השולטן בתורכיה היה מחמד ראשד).

ב-1914 (כאשר ארגון "השומר" עבר למחתרת) קיבל עליו את השמירה בראשון לציון. בשנת 1915 נשא לאשה את עידה בת הקבלן שמו

אל נתן וילסון (מבוניה הראשונים של העיר תל-אביב. ראה כרך שני, עמוד 608).

בשנים 1918-1915 הרכיב את השקדים ברוחמה ותמורת שרות בצבא היה מדריך חקלאי בלטרון (התורכים הפכו את המנזר לבית-ספר חקלאי).

בשנים 1921-1919 מנהל עבודות הבנין של הקבלן שמואל וילסון בתל-אביב.

וכן בסלילת הכביש יפו-ירושלים (הקבלנים: מהנדס אברהם סיניבר ושות').

ב-1922 מנהל החווה "הרטוב" שהיתה בבעלות י. ל. גולדברג.

ב-1924 גידל טבק והיה חבר הוועד הארצי של אירגון מגדלי הטבק בא"י.

ב-1925 (לאחר הפסדים בטבק) ניהל עבודות בנין בשדה התעופה בעמן (עבה"י).

ב-1926 רכש אדמה בתשלומים מפיק"א. נטע כרמים באדמת "אחוזה".

ב-1928-29 נטע פרדסי חברת נוטעים אנגלו-פלשתינה באדמות קוביבה (ע"י כפר אהרן).

ב-1930 עסק בשיווק הדרים מטעם הברוקרים מלונדון E. Bewington g W. Strong.

ב1931 -(לאחר שנה של מחירים ירודים בהדרים) היה פקיד במחלקת החקלאות.

באותה שנה החל בעבודה בבית החרושת לשנים של שמואל שמעון בלום בת"א. תוך זמן קצר ביותר נעשה למנהל העבודה וב-1934 עבר מטעם אותה חברה לקפריסין שהיתה בהנהלת רחביה פיינשטייןאדירי, חתנו של בעל המפעל (ראה הערך שלו בכרך זה) (לאחר שהוטל מכס של 50% באנגליה על שיניים מיוצרות בא"י). עמד על מלאכת הקמת בית חרושת, אימן את העובדים ונעשה מומחה בתעשייה זו.

לאחר 8 שנות עבודתו בתעשיית שיניים תותבות

החליט להתקיים מפרדסו אשר בשנת 1938 החל להניב. (נטיעת הפרדס נעשתה ב-1933 באדמת בית דגון).

ב-1939 (לאחר שפורעים ערבים חיבלו בבאר ממנה הושקו פרדסי אותה סביבה) הקים יחד עם שכניו אגודה שיתופית להקמת מפעל מים. וזה שלושים שנה שהוא יושב ראש "עין יזרעאל" אגודה שיתופית להשקאה בע"מ.

בפרוץ מלחמת העולם השניה ב-1939 לא ניתן לשווק פרי הדר לחוץ לארץ והוא נעשה שוב פקיד. הפעם ב-Royal Engineers.

בשנת 1939 היה בין מייסדי הגימנסיה הריאלית בראשון לציון, אך היא שוכנה בבניינים שכורים עד 1957 כאשר עברה לביתה הקבוע. במשך תשע שנים היה יושב ראש ועד ההורים של הגימנסיה. וחלק מאותה תקופה חבר הוועד הארצי של ההורים ששמו: "ועד ההורים הארצי לבתי ספר תיכוניים בישראל".

ב-1948 התחיל בהכנסת מיכון חקלאי לראשון לציון. וארבע שנים עשה לילות כימים בלימוד כל הקשור בתפעולו הנכון.

רבים מספור הלילות שבילה בתפקידי ההגנה, ועדי בתי ספר, ועדים חקלאיים, ארגון שמירה, אגודת הכורמים, ארגון הפרדסנים, כחבר ועד הסניף של "פרדס", כבא כוח סניף זה ב"פרדס סינדיקט" וכן כחבר ועדת ביקורת של בנק מקומי.

 

צאצאיו: יונה ז"ל ; אלישיב, אליאסף, מאיר.