הבלוג שלי והספרות בעידן הדיגיטלי

הנה אני מפרסמת כאן, בבלוג שלי, שיר נוסף משירי הקשת שלי. אמש התכנסנו בבית הסופר לרגל עשרים שנה לפטירתו של פנחס שדה ובמוצאי השבת האחרונה בביתה של מימי חסקין לערב זכרונות עם לאה גולדברג. בשני המקרים צוטטו קטעים מיומני הכותבים האגדיים הללו. אולם העולם האנושי שינה פניו ועתה הזכרון האישי והאנושי מצטבר בענני מידע. כיצד יראו הדברים בעתיד אין איש יודע אולם הקסם הזה, של ההקלדה והשימוש בתוכנת הנקדן אינו מרפה. כך שבמקרה שלי הזכרונות מצטברים בזכרון המחשב והענן. התופעה הזו - של חשיפת שירים מיידית, היא חדשה. אכתוב על כך בעתיד היות ותופעת קריאת שירה ופרסומה ב'רשת' כבר קיימת ויש להתייחס אליה בהרחבה.

הקמטים הנותרים והמלים / אורה עשהאל

קֶרֶן הָאוֹר שֶׁלִּי

הִיא הַמְּאַהֵב הַפּוֹקֵד אוֹתִי בַּבְּקָרִים

בְּלִטּוּפִים שֶׁל רֹגַע, בְּשִׂיאִים מִתְרוֹמְמִים

אֶל הַשָּׁעָה הַקְבוּעָה, בִּשְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים

צְבָעִים חוֹדְרִים בְּפִסַּת הַקֶּשֶׁת מְנוּמָרִים

חַדִּים מוֹפִיעִים לְעִתִּים וּמְסִיחִים דַּרְכִּי

מֵעֲשִׂיוֹת שֶׁאֵינָן מְמֻקָּדוֹת בִּמְנִיפָת הַגְּוָנִים.

בְּמִלִּים שֶׁהֵן תַמְצִיוֹת חַיִּים גַּם לַאֲחֵרִים

אֲנִי מַעֲבִירָה יוֹפְיָהּ הַקּוֹרֵן בְּתַחֲנוּנִים :

"זְמַנִּי קֶצֶר וְעוֹד מְעַט וְאֵעָלֵם וּבַמָחָר אֶפְשָׁר

שֶׁכְּבָר יָבוֹאוּ עֲנָנִים אוֹ שְׁרַבִים מְיַבְּשִׁים

וְלֹא אוּכַל עוֹד לַעֲשׂוֹת קְסָמִים הַשּׁוֹאֲבִים

אוֹתִי לְתוֹכֵךְ בַּדִימוּיִים אֲנִי רוֹאָה –

בְּיָד גַּסָּה הַמְּצִיאוּת שׁוֹאֶבֶת אוֹתָךְ לַשִׁגְרָה,

הַמִּתְפָּרֶצֶת, הַלּוֹחֶצֶת, הַדּוֹרֶסֶת בְּמַּגַּפָה"

אֲנִי מְשַׁתֶּפֶת אִתָּה פְּעֻלָּה יוֹדַעַת. עוֹד מְעַט

עֵת דּוֹדֵי יִתָּם כְּשֶׁזְּמַנִּי וּזְמַן אַהֲבָתִי הַגְּדֻלָּה לַכְתִיבָה

יִמְחַק בְּיָד הַנֶּצַח הַפּוֹעֵר לוֹעוֹ וְשׁוֹאֵב אוֹתִי לְתוֹכוֹ.

רַק הַקְּמָטִים נוֹתָרִים וְהַמִּלִּים

הַשּׁוֹקְעוֹת לְאִטָּן בִּמְצוּלוֹת הַשִּׁכְחָה.

Featured Posts
Recent Posts