אני כותבת עתה סיפורת שטרם החלטתי אם אפרסם אותה. בכל מקרה אני חיה בקטע עמוק מאוד של כתיבה - שירה, סיפורת, רשימות וכל זה תוך כדי עבודה מול המדיה העכשויים. ההוויה הוירטואלית שינתה בתקופתנו את ממדי המרחב והזמן. זוהי מציאות קשה לכל מצב ולכל גיל. עבורי פירושה שהיממות אינן מספיקות לי. עלי למלא הרבה מאוד מחוייבויות ולעשות החלטות קשות - מה כן ומה לא. אי אפשר להיות בו זמנית בכל המערכות שאני מתפקדת בהן. נראה לי שהשיר הקצרצר המופיע היום בדף הפייסבוק שלי אינו דכאוני כלל וכלל. לצערי, המגיבים מקבלים אותו ככזה. אני חושבת שבהתאם לגילי ולמטרותיי הוא ממש ממצה.