סיפורת, מאמרים, רשימות ועריכה

"תמיד השוט המאיים הזה, אשתו. הוא מעולם לא קבע עם רננה פגישה לארוחה, רק 'לקפה'... כמובן שתמיד שילם בעבורה. אבל תמיד נחפז. הוא רוצה לדבר, היה דוחק בה, מסתכל בשעונו מדי פעם, לא נותן לה להיכנס לדבריו. בקושי נותן לה להתבטא. מגן על עצמו, מצטדק כל הזמן" ("פגישה ראשונה").

ספרה של אורה עשהאל מרתק בכך שהוא נוגע בנקודות שונות בחיי אישה ומציג מרקם מגובש ורגיש, שיש בו מן הטרגי ויש בו מן הקומי, ולעתים מן הפנטסטי, אך לעולם אינו בורח מהמציאות. זו מציאות נשית בוגרת, שאינה זונחת את הילדה הנטושה שהייתה. המניע הוא הדמות הנשית, המשתעשעת מדי פעם בכוחות מאגיים ואף נקלעת לסיטואציות של חוסר אונים, אבל תמיד נמצאים לה כוחות לבנות את עולמה מחדש.


ד"ר אורה עשהאל היא נינתה של נחמה פוחצ'בסקי (נפ"ש), הסופרת הישראלית העברייה הראשונה ונצר למשפחת חסידים שישבה בצפת משך דורות. מוכרת כמי שהייתה רכזת מדעי הטבע בטלוויזיה החינוכית וכמדענית העוסקת בתקשורת ובחשיבה חזותית. מייסדת אנ"י - איגוד נשים יוצרות, יו"ר הוועדה לטיפוח הלשון העברית.


זהו ספר הסיפורת הראשון של אורה עשהאל

 

הוצאת גוונים, עריכה: עמית ישראלי-גלעד, 2008

ציור העטיפה: אדריאנה נווה

אסופה אקדמית דו לשונית זו מכילה תקציר של עבודת המחקר שלי לתואר ד"ר שהוגשה לאוניברסיטה העברית בירושלים בעברית וכן מאמרי שנכתבו בשנים 1992 - 2003 בשפה האנגלית.

אני הפקתי והוצאתי לאור את האסופה והקדשתי אותה לבעלי עמי זילברשטיין לרגל 50 שנים לנישואינו.

האסופה הוכנה לכנס של האיגוד הבינ"ל לאוריינות חזותית והיא מהווה רטרוספקציה של עבודתי האקדמית.

 

הוצאת תלם, 2009

איור העטיפה: מתוך הסדרה "החיים" שבעקבותיה בוצעה עבודת הד"ר שלי.

הופעת במדרון, הרומן העברי-הארצישראלי הראשון שנכתב בידי אישה, בישראל, הוא יום חג לקוראי העברית. סיפוריה הקצרים של נחמה פוחצ'בסקי (נפ"ש), מחברת הרומן, מובאים לאחרונה באסופות של ספרות הנשים העברית, וזוכים לאהדת הקוראים וחוקרי הספרות.
פרסום הרומן במדרון מגשים את צוואתה הספרותית של נפ"ש, בת העלייה הראשונה, איכרה, אשת משפחה, מתנדבת למען הציבור ולוחמת למען זכויות הנשים, השפה העברית והעבודה העברית. ייחודה נובע מהיותה סופרת עברייה בת תקופתה, שיצירתה מבטאת את ראשוניותה בתחומים רבים ואת השקפותיה ומעורבותה בבניין הבית הלאומי.
בספרה דבש מסלע, כותבת פרופ' נורית גוברין על 'נפ"ש מראשון-לציון הומיה': "הקשר בין חייה המלאים כאישה, כרעיה, כאם, כאיכרה, כפעילה בציבור וכסופרת, לבין [...] סיפוריה מורכב". ועל אחד מכתבי היד של במדרון: "הוא המשך לשני ספריה ולסיפוריה באווירה הקשה השלטת בו, בגיבורים הסובלים והנענים המתוארים בו, ובמיוחד בביקורת הקשה הנמתחת על המציאות בארץ ישראל בכל פרט מפרטיה האפשריים."
ומוסיפה:
"מהתחלות צנועות [...] של נחמה פוחצ'בסקי היה חלק נכבד בהן, צמחה הספרות העברית הארצישראלית, כשם שכל המפעל הגדול של ההתיישבות בארץ צמח מניסיונות ראשונים צנועים ורבי סבל, שגם בהם היה למשפחת פוחצ'בסקי חלק לא מבוטל. חייה ויצירתה משולבים עד לבלי הפרד בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל".
בספרה להמציא ארץ להמציא עם כותבת על נפ"ש פרופ' יפה ברלוביץ: "אם במאבקיה הציבוריים היא מצטיירת כאישה תקיפה ונחרצת, הפוסקת תשובות ומעמידה קביעות, בביטויה הספרותיים עולות רק שאלות ותהיות, כשדמויותיה מיטלטלות בספקנות ובייאוש, לגבי אפשרות של פתרון".

הרומן במדרון לוקח את הקורא הנדהם שמונים שנים לאחור, למציאות החיים בישראל הנבנית. הקורא נעשה שותף להתלבטויות החלוצים ולקשיי חייהם, מציץ לפרטיותם ומגלה כי למרות השינויים האדירים שחלו בארץ ישראל, הבעיות המעסיקות אותו עצמו, עדיין ללא פתרון, הן הן המעסיקות גם את גיבורי הספר.

אברהם שור (1908-1998), יליד צפת, נצר למשפחות יהודיות מהגליל אשר עלו לארץ-ישראל לפני דורות רבים. 
משפחת סבתו עלתה מברודי ב"עליית החסידים" (1777). משפחת שור עלתה לארץ-ישראל מלבוב (1850).
את זכרונותיו כתב בנאמנות, מתקרב לגיל תשעים, נכנס לאווירת הכתיבה, נשבה בקסם המילים והעבר וגולל את מסלול חייו וקורות משפחתו.
הוא סיים קורותיו במילים: "זוהי זכות מיוחדת, שיש ביכולתי להעלות זכרונות".
אברהם גדל בצפת כילד חסידי, למד בחדר ובישיבה ובבחרותו הוסמך בירושלים כמנהל חשבונות. באותה תקופה, לאכזבת הוריו, גזז את פאותיו ולבש חזות חילונית, למרות זאת המשיך לשמור מצוות לאורך כל ימי חייו.
הוא החל את דרכו המקצועית בסניף בנק "אנגליא-פלשתינה" בלבנון בשנת 1926 וקשר את עתידו בבנק, שהפך לימים ל"בנק לאומי לישראל". הוא פרש מהבנק לאחר ארבעים ושש שנים, כאחד הבכירים.
המחבר השתקע בנתניה, היה מבוני העיר ושרת בה בהתנדבות כפעיל ציבור עד פטירתו. מסירותו לענייני הציבור, שלא ידעה גבולות, מעוררת השתאות דווקא על רקע האסונות שפקדו אותו לאורך ימי חייו. תושבי העיר עדיין מכירים לו תודה. הוא זכה להיות יקיר העיר ומונצח בה בדרכים רבות.
תולדות חיי אברהם ומשפחתו משולבים בקורות צפת, נתניה, ישראל ובנק לאומי. הם מתוארים על רקע תקופה סוערת וגורלית בהיסטוריה של עם ישראל ויוצרים מסמך מרתק בעבור כל מי שההתיישבות היהודית בארץ-ישראל קרובה לליבו.
למרות החשיפה הרבה בספר, קיימים "סודות משפחתיים", שנרמזו, אך נותרו חבויים. הקורא המתעניין, המחפש, ימצא קצה של חוט.. ועוד אחד.. וישלים את הסיפורים כמיטב הבנתו.

 

הוצאת עמיאור, בעריכת אורה עשהאל, 2005

עיצוב העטיפה: יעקב וידס

הוצאת ספרי עיתון 77, בעריכת אורה עשהאל ועצמון יניב, 2004

ציור העטיפה: אברהם אופק. עיצוב: מיכאל בסר

הוצאת ספרי עיתון 77, בעריכת אורה עשהאל ועצמון יניב, 2012

צילום העטיפה: שחף ברומר. עיצוב: הראל חת ומיכאל בסר