"אימהות אי-מהות" - בהנחיית אורה עשהאל

אימהות ופמיניזם - בימת אנ"י לכבוד יום האישה הבינלאומי

סוגות ספרותיות וקריטריונים להערכת אמנות"

מארחת: הסופרת אסתר איזן לכבוד ספרה "אמי תפרה כוכבים" תשב ליד המנחה אורה עשהאל

כמו כן תשבנה ב'פנל' : אדלינה קליין, יוספה לביא

ציפיות: בשאיפה שבעתיד קהיליית אנ"י תהיה בקטעים של הקשבה לאחר וקריאה המזינים את היצירה האמנותית, ניתן בהתכנסות זו ביטוי לרבות מהמתכנסות והבמה תהיה רב-שיח של המלל מסוגות ספרותיות שונות ומתן אפשרות להצגת אמנות חזותית לצורך כך עלינו להסכים על שני דברים: קיצור משמעותי בזמן העומד לרשות כל אחת מאיתנו- שיר אחד בלבד או מספר משפטי סיפורת – שניים שלושה ולא יותר, ורק משפט או שניים להבעת רעיון או קישור, אמנות הקיצור תאפשר לנו מארג מקיף ומעמיק. ובנוסף: מושב ארוך מהרגיל, סבלנות והקשבה למשך שעתיים וחצי לפחות. אשתדל לצמצם בהקדמה ההכרחית שלי.

הקדמה:

אודות מהות הפמיניזם ניתן ללמוד מספרה של טלי רזין "מה זה בכלל פמיניזם" המדגיש את ההבחנה החשובה שמדובר בהכרת ההיסטוריה של הנושא – מאבק האישה להכרה בזכויותיה האנושיות, תוך התמקדות במאה השנים האחרונות, ולא בהבחנה מושגית.

האימהות – האם אכן ה"אי" הזה המרכזי של המהות הנשית מחייב את מחיקת המהות העצמית של האישה ? במהותה האישה היא האחראית על המשך הקיום של המין. הפסיכוביולוגיה רואה באהבה בין האישה לגבר את הצורך בהתקשרות לשם העמדת צאצא\ים בעלי היכולות הטובות ביותר להישרדות .

תפיסה זו מסבירה את הנתינה עד כדי הקרבה ובמקרה של שכול – אֵבֶל עד כדי  ביטול העצמיות כפי שאנו רואים בסיפור חייה של יוכבד בת מרים שהייתה מתה-חיה לאחר שבנה נהרג.

יצירה אמנותית הינה בזיקה חזקה למגדר, ראה מאמרי:" אנ"י ביצירת נשים פוסטמודרנית(1906-2001)" שפורסם באנגלית ב2002 ע"י האיגוד הבינלאומי לאוריינות חזותית. ד"ר ארנה גולן בספרה "גבר אישה תעודת זהות" מביאה יריעה רחבה ומעמיקה של דוגמאות לכך, דוגמא טובה מאוד שמצאתי אצלה הם שירי ש. שפרה, כלת פרס ברנר לשנה זו. נשים מרבות לכתוב אודות אמהותיהן, צאצאיהן והאימהות. המהות הנשית שהיא הרחם והשדיים העטופות בה הינה מטבע הדברים במרכז היצירה הנשית והמאבק הפמיניסטי, שמטבע הדברים מחייב את האישה לעצמאות רגשית, כלכלית, התנהגותית ולמחויבות לאפשר עצמיות וקיום ייחודי במסגרות החברתיות של הזוגיות והאמהות –  שהיא תמיד במשמעות הגנטית, ולכן גם במעמד הסבתא לנכדים ולנינים – עצמאות אנושית שהיא מובנת מאליה כאשר המדובר בגבר.

היות האימהות מעצבת את הנשיות מובחן היטב באימותנו – המשוררות הראשונות, אסתר ראב ורחל, שתיהן היו עקרות וכתבו שירה נפלאה ומרטיטה לילד שלא היה להן ואילו השלישית שזכתה לבן –זוזיק, ולבת, המשוררת יוכבד בת מרים הנציחה את השכול הנשי כשזוזיק נהרג, במלחמת השחרור, בהתנהגותה: לבשה שחורים, הנהיגה צום פעמיים בשבוע, התנזרה מכתיבה ספרותית ופרסום ומכתביה עמוסי היגון ששלחה לבתה מנציחים הויתה זו. יונה וולך הפוסטמודרנית  לא אפשרה לעצמה אמהות, הבנת הבט זה בביוגרפיה שלה מאפשרת חדירה למשמעות שירתה. התייחסות לכך מובאת במאמרי "יצירתיות נשים במלל ובתמונה בעידן הפוסטמודרני" שפורסם בשנת 1999, באנגלית, והמסכם את יצירות חברות אנ"י מול הציור של אמא תרזה, שציירה ורדה ברגר , תהליך המסוכם באנתולוגיה באנגלית שהפקנו בשנת 1998 ופורסמה בגרץ אוסטריה בכנס בו נכחו אלפי נשים מרחבי העולם ובה מובאים שירים רבים, המצוטטים במאמר הנזכר.

אנו נכנס עתה לרב שיח של היצירות כאשר הקריטריונים אינם אקדמיים אלא מובאים מהעולם הריגושי-חוויתי: האם היוצרת-היצירה סוחפת אותי, מסקרנת, מעניינת, יוצרת הזדהות והבנה, מרגשת, נרשמת בזיכרון, מצטיינת בדיוק וצחות הלשון ובאמנות הקיצור.

בסדנא שלנו שהיא מעבר למקום ולזמן ארנה ריבלין עשתה עבודה מדהימה. היא תקרא "אשה פוסט מודרנית" ואשתדל שייוותר זמן בסיום להקראתה : "יחסי הגומלין בין קריטריונים...לבין פעילות אנ"י בתחום מעמד האישה".

אסתר אייזן – המארחת שלנו הערב היא אמנית שהתקבלה, איכות יוצרת קבלה על ידי האחר-הקורא הצופה. פסלת-משוררת-סופרת שהנציחה את השואה בעבודותיה. הרומן שלה "אמי תפרה כוכבים" מייצג סוגת כתיבה זו – לשבחו: כל פרק ברומן עומד כסיפור בפני עצמו, זהו רומן המהווה מארג של יחידות העומדות באופן עצמאי ויש לדבר ערך מבחינת התוכן והצורה.

בפרק-סיפור "ארבעה טיולים עם אימא ובינהם..." מופיע הקטע הבלתי נשכח המצמרר של מעמד ילדה נוכח אימה המושפלת הנמצאת בסכנת מוות, דבר המשרה חדירה להבנת התבטאות אותו מעמד לאורך חיי הילדה-האישה העתידיים, אימהותה ומהותה.

אסתר תקרא מספר שורות: "רק אז הבחנתי בעוד נשים עירומות..."

קריטריונים נטו: כל מילה, כל משפט, צוברים חוזק מעצם הגייתם וברורים ומובנים גם ללא הקדמה לגבי הסיפור, המעמד, מרשימים ומזעזעים ללא כל עטיפה נוספת.

אסתר תציג עבודות חזותיות שלה ותקרא שני שירים קצרצרים.

כהן שרה תציג לנו יצירה שאינה מתיימרת כלל להיות ספרות יפה וערכה על מדף הספרים כשייכת לסוגה של ספרי זכרונות. בבקשה( – אנא הצמדי למסגרת הזמן הנוקשה)

הצגת חברות חדשות מיועדת להתכנסות הבאה שלנו ב25 לחודש זה בבית התנ"ך בתלבושת פורימית, יחד עם זאת המעמד והנושא מחייבים הכרות עם יוספה לביא, לצורך ההכרות עמה היא תציג בפנינו חברות חדשות ושתי 'בנות שנה' שטרם חווינו אותן.

יוספה – דבורה שלו, רינה בשן, בילי נוי, אבישר שוש.

אדלינה תציג את האמניות בנושא: אמהות ושכול

יובא שיר של אדלינה, תוצגנה: הדסה אשדות, נילי אמיר סגל, מלכה נתנזון, ענת זגורסקי שפרינגמן, ברוריה כהן, אורה עשהאל, כמו כן תציג אדלינה את חברות סניפה הירושלמי: גלי אופיר, שרה להב, רחל סידוף.

נסיים בהקראה של: רחל מיפו, אלישבע גל, אירית אסרף, עליזה גלר, וילהלמינה, שושנה גדליהו.