שמואל וילסון

שמואל וילסון - קווים לדמותו / מתוך "מאה שנה לתל אביב"

 

הקבלן היהודי שמואל סם וילסון (או בשמו המקורי: שמואל נתן ויישנאנצקי) נולד בפולין,

הצליח בארה"ב וב-1910 השתקע בתל אביב כאשר ברשותו הון גדול של שמונת

אלפים דולר. משנה זאת ועד 1932 בנה וילסון בעיר מאתיים בתים. בהם גם בית

הכנסת הגדול ומלון גינוסר (בן נחום) ברחוב אלנבי. את ביתו הראשון הקים וילסון ברחוב 

 

מונטפיורי מאחורי הגימנסיה. ואת ביתו השני  בנה ב-1923 בפינת רחובות התבור 30

וקלישר, באזור המוכר כיום בשם כרם ישראל. היה זה הבית הראשון בתל אביב בו

שולבו אריחי קרמיקה מבית בצלאל. מה שהפך לפריט אופנתי בחזיתות בתי  אמידי

העיר אז. במאמרו: מבתי חלומות לבתי קופסאות, המהפך האדריכלי של שנות

השלושים בת"א, מציין המחבר נתן הרפז כי בבית וילסון "הותקנה תמונת קרמיקה

רחבת ממדים ובה פורטרט של וילסון, שתי תמונות נוף של בניינים וכתובת: שמואל

וילסון קבלן אמריקאי מדופלם". בחדר המדרגות של הבניין שרדה כתובת מקורית ע"ג

אריחי קרמיקה.. 

בשנות השישים נקרא המקום בית האופנה. שם המעיד על אופי העסקים שפעלו

(ועדיין פועלים) בו.  בית וילסון מתכנה כיום בטעות בית רחל בשל השלט שתלתה

החברה העסקית שהנכס בבעלותה על הבית. שלט המזכיר את עיצוב שלטי בצלאל

המקוריים.

קישורים:

מתוך הערך בויקיפדיה:

 

שמואל (סם) נתן וילסון (נולד: שמואל נתן וישינצקי) (כ"ז בכסלו תר"ל, 1869 – 30 בדצמבר 1958, ראשון לציון‏) היה קבלן בניין ישראלי, שבנה יותר מ-200 מבתיהן הראשונים של שכונת אחוזת בית ותל אביב הקטנה, ובהם כמה מבתי היוקרה, בתי המסחר ומבני הציבור החשובים בתחילת ימיה של העיר. שימש גם בין מקימי שירותי כיבוי והצלה בתל אביב.

וילסון נולד באחוזה פודריאסק שבין העיירות וולקוביסק ופורזאבה בפלך גרודנה שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לאביו שהיה חוכר האחוזה וסוחר יינות. הוא למד בפוליטכניקום בעיר ביאליסטוק והוסמך כעוזר-מהנדס. הוא היגר לארצות הברית, עסק שם בבניית תנורי חימום וכיהן כנשיא של ארגון ציוני. באותה תקופה שינה את שמו ל"סם וילסון" (כאשר וילסון, שהיגר מרוסיה לארצות הברית, רצה לרכוש שם אמריקאי, ראה שם זה מתנוסס על חנות בניו יורק ואימץ אותו). עלה לארץ ישראל בשנת 1909 והתגורר בתל אביב, בהותירו את אשתו, טובה, מאחור. שנה לאחר מכן, עלתה אשתו עם ששת ילדיהם, ולאחר תקופה מסוימת עברה המשפחה להתגורר בבית חדש שהקים וילסון ברחוב מונטיפיורי ואשר היווה סמל לאיכות וסגנון עבודתו.

עד מלחמת העולם הראשונה הקים כמאה בתים, ולאחריה בנה כמאה נוספים. בין המבנים הנודעים שבנה:

  • "פסאז' פֶּנסַק" ברחוב הרצל – הפסאז' הראשון בארץ

  • בית ספר הראשון למוזיקה "שולמית" מיסודה של שולמית רופין

  • בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי

  • מלון בן-נחום

  • בנין אהל שם (מפעל תרבות)

  • ביתו, ברחוב קלישר

 

ב-1935 עבר וילסון להתגורר במושבה ראשון לציון בסמוך לבתו, ועסק בבניית תנורי הסקה בהזמנת הצבא הבריטי.

בנו אייבי וילסון היה ספורטאי, שנודע בעיקר הודות לפרסום שקנה כשחקן כדורגל. בתו עידה (עדה) נישאה לעשהאל פוחצ'בסקי

(בנם של נחמה פוחצ'בסקי ויחיאל מיכל פוחצ'בסקי)

דוד תדהר, "שמואל נתן וילסון (וישניצקי)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

 

שמואל נתן וילסון (וישניצקי) נולד באחוזה פודראיסק, שבין העיירות וולקוביסק ופורזאבה שבפלך גרודנה (פולין), כ"ז כסלו תר"ל (1869), לאביו יעקב מאיר וישניצקי , חוכר האחוזה ומשרפות היי"ש שבה. למד בחדר בעיירה פורזאבה הסמוכה ואח"כ בישיבה יחד עם משה אביגדור עמיאל (שהיה אח"כ רב ראשי בת"א). באביב תרמ"ו, כשאכלה דליקה את גג בנין המושבה, נסע לביאליסטוק, למד במשך שלש שנים את מלאכת הבנאות, התמחה עוד שנתים, קיבל תעודת אישור משר-הפלך כבנאי אומן. עסק בקבלנות בנין בהצלחה. בגלל המשבר ב-1899 יצא לאמריקה, התישב ב-1900 בהארדפורד שבמדינת קונקטיקט (ארה"ב) והסתדר בזמן קצר בתור קבלן בנאי. במשך הזמן התאזרח שם ושינה את שם-משפחתו לוילסון.

שם יסד אגודת "בני ציון" וברצותו לתת חינוך עברי לילדיו הצליח להשפיע על האגודה, שתיסד גן-ילדים עברי. הגן הצליח מאד וזכה לתהילה מפי המטיף צבי מאסליאנסקי . אח"כ יסד תלמוד-תורה לילדים גדולים יותר בעזרת ר' משה דוד שובמראשפנה, שהיה מנהל המוסד, והבילויי אריאל דב לי בוביץ מגדרה, שבא אז לאמריקה מפני צוק העתים, היה מורה בו.

נשא לאשה את טובה בת ר' אברהם שצגלוויצקי . תוך פעולתו הציונית כיו"ר אגודת "בני ציון" בהארדפורד, כחבר במיסדר "בני ציוך בניו-יורק וכחבר ב"היברו אינסטיטוט", גבר בו הרצון לעלות ארצה. התשובה שקיבל מלשכת המודיעין שבת"א בהנהלת מנחם שיינקין לא היתה מעודדת, אך שמחה חמלניצקי משפיה המריץ אותו להחיש את העליה ובחשון תר"ע (1909) בא והחל בפעולת בנין תל-אביב והנהיג צורת-בנין אירופית בבנין העיר העברית. מאז המשיך בעבודתו כקבלן-בנין ומילא תפקידים רבים ושונים בשרות הצבור. במשך מלחמתהעולם הראשונה היה חבר ועד הסיוע האמריקאי להקלת המצוקה וכנתין אמריקאי נסע למצרים להביא כסף לסיוע. אחרי המלחמה שימש בתקופות שונות בתפקידי ראש ועדת הבנין בתל-אביב, חבר הועד הפועל של עירית תל-אביב, אחד המיסדים וחבר ההנהלה של מכבי-אש מתנדבים בתל-אביב, חבר ועדת העבודה שליד ההנהלה הציונית, חבר המועצה להתישבות עירונית, מוכתר ת"א לעניני ספירת התושבים ב-1922, חבר ועד בנין בית-הכנסת הגדול בת"א, יו"ר הסתדרות בעלי-המלאכה העברים בארץ-ישראל, חבר הועדה לעיבוד חוקי הבנין, חבר ב"חברה חדשה" שרכשה את הקרקע שעליו נבנה "לב תל-אביב" וחלק של רחוב אלנבי, חבר הועדה המפשרת בסכסוכים שבין בעלי-בתים לשוכרי דירות, ציר בקונגרס הציוני ה-13 בקרלסבאד ברשימת "המזרחי"' מיסד ויו"ר מועדון הספורט "הגבור" בת"א, יו"ר מועדון-השחמס על-שם עקיבא רובינשטיין בת"א. פרסם מאמרים בעתונות בשאלות בנין בתים. היה אפוטרופוס לעזבונות, ליתומים ולאלמנות.

 

צאצאיו: אברהם (אבי); יעקב ; עדה אשת עשהאל פוחצבסקי; שרה אשת בוריס ויסבורד ; צפורה אשת נתן ברויטמן; יהודית; נחמה.