מיכל פוחצ'בסקי

מיכל פוחצ'בסקי - קווים לדמותו / מתוך הערך בויקיפדיה

 

מיכל זלמן פוחצ'בסקי או בשמו המלא ייחל (כתיב יחיאל) מִיכֶל שלמה זלמן פוחצ'בסקי

(1863 בריסק ליטא - 1947, ראשון לציון, ישראל) היה איש העלייה הראשונה, מראשוני

המושבה ראשון לציון, מומחה לגידול עצי פרי בכלל ולכרמי גפן בפרט. היה מראשוני

המדריכים החקלאיים היהודים בארץ ישראל, הן במושבות העלייה הראשונה והן במושבים

ובקיבוצים של העלייה השנייה. תרומתו התבטאה גם בפיתוח טכניקות חקלאיות.

מיכל פוחצ'בסקי נמשך מילדותו למלאכת כפים ועבודות טכניות. הוא למד בחדר מתוקן,

אשר כלל בצד לימודי קודש גם לימודי חול. היה פעיל ב"פרחי ציון", (תנועת הנוער של

"חובבי ציון") בבריסק. בשנת 1885 ביקש הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד מ"חובבי ציון"

לבחור שישה צעירים מכל רחבי רוסיה ולשלחם ארצה, על מנת ללמוד את תורת החקלאות

מפי גנני הפקידות, כדי שידריכו אחר-כך את איכרי המושבות. פוחצ'בסקי נבחר כאחד מהשישה,

יחד עם אברהם הלפרין, ליאון איגלי, משה ורהפטיג (לימים אמיתי), יצחק אפשטיין וגרשון הורוביץ.

יחד עם חבריו הגיע לארץ ישראל, באותה שנה, במטרה להתמחות בחקלאות.

קישורים:

מיכל פוחצ'בסקי - מתוך אתר מוזיאון המשפחות של ראשון לציון

 

מיכל זלמן פוחצ'בסקי נולד בבריסק דליטא. למד שם בחדר המתוקן הראשון והשתלם ביהדות ובלימודי חול מפי מורים פרטיים. מגיל צעיר היה פעיל בתנועת חיבת ציון.
נמנה עם ששת הצעירים אשר נבחרו על ידי ראשי חובבי ציון ברוסיה, ביזמתו של הברון רוטשילד, להתמחות בחקלאות בארץ ישראל כדי שיוכלו להדריך את העולים העתידיים. יחד אתם עלה לארץ בשנת התרמ"ה, 1886. עבד ולמד חקלאות בזכרון יעקב, בראש פינה וביסוד המעלה בהדרכת הגננים הצרפתיים והאגרונומים פקידי הברון. 
מיכל זלמן התמחה בכל ענפי החקלאות והנטיעה ונשלח להדריך בראשון לציון. כאן הקים את ביתו ואת משקו ומכאן, בהיותו גנן ופקיד הברון, נשלח לביצוע תפקידים שונים ברחבי הארץ: לבדוק את הקרקע ולקבוע את סוגי הנטיעות בגליל; לנהל מטעם חובבי ציון את בניין המושבה באר טוביה; לנהל את בניין בית הספר לבנות בנוה צדק שביפו ואת בניין בית העם ברחובות. שם, ברחובות, לימד את התושבים לנטוע כרמי גפן ועזר בנטיעת פרדסים. היה חבר הוועדה שהעריכה את כרמי מנוחה ונחלה לפני ההגרלה.
מאוחר יותר, המשיך בהתנדבות - להעניק מידיעותיו בחקלאות ובנטיעה לכל דורש: הדריך ולימד בקריית ענבים בשנותיה הראשונות; סייע בפיתוח המטעים במשקי עמק יזרעאל; בחר את האדמה המתאימה לכרמים בתל יוסף; לימד את הכורמים הצעירים בכפר יחזקאל להבחין בין סוגי גפנים; לימד בדגניה א' להרכיב זיתים, בדגניה ב' - להשקות את הגפנים ובנהלל - לזמור אותן; בעין חרוד לימד כיצד להגן על הגפנים בפני רוחות הגלבוע וחזר לדגניה א' כדי ללמד כיצד להשריש את שורשי הגפנים בעמק הירדן.
אחרי מלחמת העולם הראשונה, השתתף מיכל פוחצ'בסקי בוועדה מטעם הקרן הקיימת לישראל להערכת כל המשקים והמטעים בארץ והיה אחד מארבעת חברי הוועד שחתמו על הדין וחשבון.
בהמשך, השתתף כמומחה בוועדות ממשלתיות לענייני חקלאות.
בראשון לציון, בצד העבודה במשקו הפרטי, היה מיכל זלמן פעיל בענייני הציבור. בראשית דרכו במושבה, לבד מההדרכה החקלאית, נתן לאיכרי המושבה שיעורים בתולדות ישראל ובידיעת הארץ. בעודו גנן הברון, נתמנה למפקח על שתילת גן המושבה ויחד עם גרשון הורביץ נטעו את שדרות הדקלים בגן.
בשנת התרנ"ו, 1896, פרש פוחצ'בסקי מן הפקידות והיה אחד הראשונים מבין האיכרים במושבה ששילם לברון רוטשילד את תשלומו הראשון על חשבון הכרם שניתן לו. היה חבר הוועד של בית הספר וחבר בוועד המושבה. חתום על מגילת היסוד להקמת מוזיאון רוטשילד. נמנה עם מייסדי קופה חקלאית במושבה.
לקראת הקמת מגרש המשחקים הראשון, התנדב להכין את תכנית הגן ולהוציאה לפועל.
גם בכתיבה שלח את ידו: במשך חצי יובל שנים פרסם מאמרים בענייני חקלאות בכתבי העת: "האכר", "החקלאי", "השדה", וב"ספר השנה". כמו כן כתב סדרת זכרונות בשם "הראשונים" שהתפרסמה ב"בוסתנאי" ב-31 המשכים. ממאמרו ב"השדה" נשלחה, על פי דרישה, תמצית מתורגמת למכון הבין-לאומי לביבליוגרפיה ברומא.

יחיאל מיכל (שלמה זלמן) פוחצ'בסקי (דאנציגר) - מתוך אנציקלופדיית המייסדים של דוד תדהר

 

נולד בבריסק דליטא (פלך גרודנא), ג' אלול תרכ"ג (1863), לאביו מאיר (נכדו של ר' צבי, אחיו של הרב ישראל ליפשיץמחבר הפירוש "תפארת ישראל" על

המשנה, שבא מדאנציג לבריסק ללמוד תורה ונקרא על שום כך דאנציגר ואחרי שהתישב בכפר פוחצ'ב נקרא בשם המשפחהפוחצ'בסקי וצאצאיו נשארו בכפר עד שגזרה הממשלה הצארית לגרש את היהודים מהכפרים). למד בחדר המתוקן הראשון שנוסד בבריסק והמשיך להשתלם ביהדות ובלימודי חול מפי מורים פרטיים והיה פעיל בתנועת חיבת ציון.

כאחד מששת הצעירים שנבחרו על-ידי ראשי חובבי ציון ברוסיה, להצעת הבארון בנימין רוטשילד , ללמוד ולהתמחות בחקלאות בארץ כדי לשמש אח"כ מדריכים להמוני העולים שיבואו להתנחל בארץ, עלה עם חמשת חבריו (ליאון יגלי, משה ווארהפטיג (אמיתי), א. הלפרין, גרשון הורביץ ויצחק אפשטיין) בסוף שנת תרמ"ה. עבד ולמד חקלאות בזכרון יעקב, בראש פנה וביסוד המעלה בהדרכת הגננים הצרפתים והאגרונומים והמדריכים של פקידות הבארון, התמחה בכל ענפי החקלאות והנטיעה ונשלח לעבודת הדרכה בראשון לציון.

כשביקר בבריסק בקיץ תרמ"ט נשא לאשה את נחמהבת יונה צבי פיינשטיין , ילידת בריסק שבאה שמה לביקור מבית הוריה שעברו לגור בצאריצין (היא סטלינגראד), ושניהם באו ארצה והשתכנו בחדר קטן שבבנין הפקידות, פיתחו את משקם ובנו את ביתם. הדריך את אכרי ראשון לציון ואת הפועלים ואף נתן להם שיעורים בתולדות ישראל ובידיעת הארץ. נשלח לבדוק קרקע ולקבוע את סוגי הנטיעות בנקודות-ישוב שנוסדו בגליל (מתולה) ובאזורים אחרים. ניהל מטעם חובבי ציון את בנין המושבה באר טוביה (בתרמ"ט), מטעם מאיר דיזנגוף וד"ר חיים חיסין ב"כ חובבי ציון בארץ את בנין בית הספר לבנות בנוה צדק שביפו, ומטעם זאבגלוסקין את בנין בית העם ברחובות. גם אחרי שחדל לעבוד כפקיד הבארון המשיך להעניק בהתנדבות מידיעותיו בחקלאות ובנטיעה לכל הזקוקים לכך, הן בנטיעות-בעל (גפנים, זיתים, תאנים, שקדים וכו') ובמטעי ההדרים והן בפלחה לסוגיה. עזר בידיעותיו לפיתוח המטעים במשקי עמק יזרעאל, עשה בהם כמדריך מתנדב 4 חדשים; בתל יוסף בחר את האדמה המתאימה לכרמים ; בכפר יחזקאל לימד את הכורמים הצעירים להבחין בסוגי הגפנים; בדגניה א' לימד את הבחורים להרכיב זיתים; בדגניה ב' לימד כיצד להשקות את הגפנים, ובנהלל לימד כיצד לזמור אותן; בעין חרוד לימדם כיצד להגן על הגפנים בפני רוחות הגלבוע, וחזר לדגניה א' ולימדם כיצד להשריש את שרשי הגפנים בעמק הירדן. השתתף אחרי מלחמת-העולם הראשונה בועדה מטעם הקרן הקימת להערכת כל המשקים והמטעים בארץ והיה אחד מארבעת חברי הועד שחתמו על הדין וחשבון, וכן במומחה בועדות ממשלתיות לעניני חקלאות, ותוך כך המשיך לעבד את משקו בעבודה עצמית. השתתף בחיי הצבור במושבה כחבר המועצה המקומית ועוד.

פרסם מאמרים בעניני חקלאות ב"האכר", "החקלאי", "השדה" במשך חצי יובל שנים, ב"ספר השנה", וסדרת זכרונות בשם "הראשונים" ב"בוסתנאי" ב-31 המשכים. ממאמריו ב"השדה" על הפרדסנות המודרנית נדרשה ונשלחה תמצית מתורגמת למכון הבינלאומי לביבליוגרפיה ברומא.

משהגיע לגבורות נערכה לכבודו מסיבה בהשתתפות אנשי צבור וחקלאות מקומיים ואורחים ורשמוהו בספר הזהב של הקה"ק, והוא פרש מן העבודה ומסר את ניהול המשק ליוצאי חלציו.

 

נפטר בראשון לציון, ט"ז תמוז תש"ז (4.7.47).

צאצאיו: עשהאל, אפרת אשת צבי בן-כהן.

בית האבן מהראשונים בראשון לציון. נבנה על ידי מיכל פוחצ'בסקי. לימים גרו בו עשהאל ועיידה פוחצ'בסקי וילדיהם. 

הסופרת אורה עשהאל גדלה בבית זה.

המונוגרפיה "מהתם להכא" הכוללת את קורות חייו שכתב מיכל פוחצ'בסקי לפני 80 שנה וכן מכתבים והערות שוליים מחכימות הופיעה בסוף 2013. לפניכם ההזמנה לערב ההשקה במוזיאון ראשון לציון.