Ora Asahel, Bimati ~ אורה עשהאל, בימתי

קוים לדמותה של נפ''ש - נחמה פוחצ'בסקי, מאת נינתה אורה עשהאל:

 

הסופרת העברייה הארצישראלית הראשונה נחמה פוחצ'בסקי (1934-1869) ידועה בכינויה נפ"ש,

הלקוח משם נעוריה נחמה פיינשטיין. שם משפחתה פוחצ'בסקי ניתן לה על ידי יחיאל מיכל, 'איש

האילן' שנשלח על ידי הברון רוטשילד להדריך את המתיישבים בני ה'עלייה הראשונה' בגידול מטעים.

נפ"ש נולדה בעיר צריצין ברוסיה ליונה צבי פיינשטיין וזכתה לחינוך ייחודי. מתוך אחד עשר ילדים

שנולדו להוריה נותרו רק היא ואחיה יעקוב. האב הביא לשני ילדיו מלמד ללשון הקודש. כך זכתה

נחמה ללמוד בצד הלימודים הכלליים גם את השפה העברית. בהיותה בת שש עשרה, כתלמידת

גימנסיה, כבר כתבה רשימות שהחלו רואות אור ב"המליץ" ו"הצפירה". היא זכתה להתכתב עם

יל"ג, מי שהיה גדול משוררי ישראל באותה תקופה, והתקרבה למי שהיו ידועים כחובבי ציון. אולם

בה בעת התאהב בנערה היפהפייה בעלת הנפש הפיוטית בן אצילים רוסי. קצרה כאן היריעה

מלספר אודות התקשרותם של מיכל ונחמה, בני הדודים הרחוקים, שהביאה לעלייתה והשתקעותה

של נפ"ש הצעירה בראשון לציון. בנה עשהאל כתב שאותם ימים היו "ימי פרוע פרעות ביהודי רוסיה".

עוד כתב אודות אביו "אם מן השמים נקבעה לו בת זוגו, כדברי חז"ל ששם קובעים בת פלוני לפלוני

ואם מידי אחד מחובבי ציון אשר בבריסק... העובדה היא כי בהינשאם נתמלאו מאוויי שניהם; ומה

רב היה אשרם בהגיעם לראשון לציון". לימים, הנציחה עיריית ראשון לציון את שם האיכרה הסופרת.

'רחוב נחמה' סמוך לבית הכנסת הגדול שבעיר.

נחמה פוחצ'בסקי הפכה להיות דמות נערצת בקרב מתיישבי העלייה הראשונה. היא לחמה בצד

אליעזר בן יהודה להנחלת הלשון העברית והפכה לעובדת אדמה עברייה. מיכל הרבה בנסיעות

ברחבי הארץ להדרכת בני המושבות והקיבוצים החדשים שנטעו מטעים והיא נותרה פעמים רבות

על משמרת האדמות המשפחתיות. משק ביתה וגנה היו בראשית מעייניה. היא שכלה במחלת

הקדחת את שני בניה הראשונים, בגיל הרך. כאשר נולד בנה עשהאל, נסעה לתקופה לרוסיה,

הוא נותר בחיים ושיריו הגנוזים מעידים על כך שהיה המשורר הצבר העברי הארצישראלי הראשון.

אפרת נולדה אחריו. כאיכרה ואם לשניים מצאה נחמה את עצמה במרכז העשייה הציונית בארץ

ישראל. היא אירחה בביתם אנשי ציבור וסופרים עברים, אזכיר את המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, משה סמילנסקי, אוסישקין, פרופסור נחום סלושץ ועוד רבים. באותם ימים הייתה התחבורה קשה ואורחים היו מגיעים לארוחה ולעיתים אף ללינה. נפ"ש התמסרה לקליטת העולים בני תימן והתיידדה עם הנשים התימניות. היא הקימה אגודה ללימודי עברית לנשים והייתה האחראית על "לינת צדק", האגודה שסעדה את החולים. בביתה היה ארון מיוחד לציוד הרפואי והיא שארגנה את המשמרות המטפלים. נפ"ש יסדה את האגודה הראשונה בארץ לשוויון זכויות האישה ושימשה מגשרת בעיקר בענייני משפחה, כשופטת בבית המשפט שהוקם על מנת להשכין שלום מבלי להזדקק לערכאות. מדובר בניצני ה'גישור' המקובל כיום. הייחודיות בכתיבתה היא לא רק שפתה הצומחת היישר מהסיפור התנ"כי אלא תיאוריה הלקוחים מהווי המתיישבים בעלייה הראשונה שהיו בעצם לא גיבורים ספרותיים בלבד אלא גיבורי המפעל הציוני.

היא לחמה למען זכות בחירה לנשים. הייתה בוועד המושבה בראשון לציון ובוועד הנבחרים של היישוב העברי. אחת המהפכות שחוללה נחמה פוחצ'בסקי התרחשה ב-1919, בעת קיום הבחירות לוועד ראשון לציון. היא סחפה אחריה את נשות המושבה והצליחה לשכנע את בני המושבה להעניק לראשונה זכות בחירה לתימנים ולנשים. נפ"ש זכתה ברוב הקולות והייתה אמורה לקבל את תפקיד יו"ר הוועד, אולם ויתרה על הראשות והסתפקה בתפקיד חברה בוועד. בהמשך הייתה גם חברה בוועד הלאומי של ארץ ישראל.

אני מכירה את נחמה מתוך מכתביה. היו בה עדינות וחומרה, פשטות וטוב לב המשולבות במנהיגות. אל בני הבית התנהגה בקפדנות מרובה. נשיקות חיבוקים מחמאות פינוקים ומתנות לא היו הסגנון של אותו בית. החיים היו קשים. עשהאל בנה כתב בצעירותו שירי אהבה שלא הראה לאיש ופחד לפרסם (אני מקווה להוציאם עתה לאור). היחסים בינו ובין אחותו אפרת היו יחסים מוקפדים. הרוך שהיה בין נחמה ויעקב אחיה כתוצאה מהבית העשיר והחם ברוסיה, נמס בשמש החמה של ישראל. יחד עם זאת היא הפנתה את רכותה אהבתה והתחשבותה כלפי הסובלים. הנערות שבמצוקה, בני העדה התימנית, החולים בראשון לציון. היא לא הייתה מסוגלת לראות בסבל הזולת מבלי לסייע.

כיצד הצליחה נפ"ש, מי שהייתה הסופרז'יסטית הראשונה בארץ, לקיים אורח חיים של אשת איש ואם, להצליח להתנדב בחיים כל כך מלאי מעש, ואף למצוא זמן לכתיבתה הפובליציסטית והספרותית, חידה היא.

כל הקורא בכתביה של נפש מבין עד כמה הייתה הכתיבה חשובה לה. היא כתבה סדרה בת ארבע רשימות מסע בארץ ישראל (1908) ופרסמה סיפורים ורשימות רבות טיפין טיפין לאורך השנים. סיפוריה התפרסמו בשני קבצים: ספרה הראשון "ביהודה החדשה" (א. אתין, תרע"א, 1911) "בכפר ובעבודה" (הדים, תר"ץ, 1930). עלינו לזכור שבני העלייה השנייה החלו מקימים בתל אביב מוסדות תרבות רבים של תנועת הפועלים. כך שנחמה שהייתה אישה ואיכרה לא הצליחה להגיע למרכז השיח הספרותי. למרות פעילותה הקיצונית של נפ"ש (שהייתה בניגוד לצרכי המשק שלה) למען העבודה העברית, היא הרי נחשבה לבת מעמד העשירים, בעלי האדמות. בל נשכח שאותם בעלי אדמות ידעו תלאות רבות, כולל כספיות, כמתואר בסיפוריה. אולם בתור איכרה היה עליה ועל משפחתה לדאוג לפרסום כתביה. היא לא הסתובבה בבתי הקפה, לא היו לה קשרים בעיתונות החדשה שקמה ומעל לכל לא היה בידה פנאי ליצירת קשרים. כך נותר כתב היד של הרומן העברי הארצישראלי הראשון גנוז, ואף סיפוריה, שפורסמו בשעתו, בהיקף קטן, לא הגיעו אל הציבור הרחב כפי שראוי להם.

מפתיע ומקומם שדבורה בארון, סופרת נערצה ומחוננת, שהייתה סגורה בחדרה בתל אביב, מנותקת מהעשייה הציבורית ומבנין הארץ וכתבה זיכרונותיה מהגולה, זכתה להכרה ולהוקרה. כאשר נפ"ש בת העלייה הראשונה, שראשוניותה הייתה פורצת דרך המקדימה זמנה, נותרה עד כה מסתורית ונעלמה, נחשפת כמעט אך ורק לתלמידי הספרות היפה באוניברסיטאות. שהרי ההתרפקות על כתביה של נפ"ש במוסדות ההשכלה הגבוהה מעידה על ערכם הספרותי. מעבר לכך נפ"ש היא האישה היחידה שכתבי הסיפורת שלה משנות העלייה הראשונה, שהם בעברית, עוסקים בנושאים ישראליים. המשוררת אלישבע (ביחובסקי) שגם היא הייתה נדחה בשל היותה נוצריה-רוסיה, זכתה לכך ש"הספריה החדשה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד תפרסם בהוצאה שניה (2008) את "סמטאות"(1929) רומן ובו שורת דמויות ארוכה מן הבוהמה הספרותית והאמנותית במוסקבה הסובייטית ואילו הרומן "במדרון", העוסק בבנין הארץ וקורותיה בשנות העשרים, שנותר גנוז משך שבעים שנה, לא זכה להתייחסות נאותה. המשפחה החליטה לסייע להוצאה לאור. מערכת ספרי "עתון 77" שהכירה בערך היצירה, הוציאה את הרומן לאור. עם הופעתו זכה הרומן לביקורות אוהדות בעיתונות ובכתבי העת, שנכתבו על ידי: אברהם-איתן חלי, אלטשולר מור, בן-עזר אהוד, גוברין נורית, חסקין מימי ופלדמן זיוה.

לאחר מות עשהאל מצאתי במגרת שולחן הכתיבה שלו את צוואתה הספרותית של נפ"ש, בה רשמה על פיסת נייר קטנה, להוציא לאור את אלו מכתביה שטרם נחשפו. הרומן "במדרון - רומן ארצישראלי", יצא לאור רק בשנת 2004 וטרם קיבל את החשיפה הנכונה ואת ההתייחסות לזמן בו נכתב, ללא ספק שנות העשרים.

את הרומן ואת סיפוריה של פוחצ'בסקי ניתן למצוא בפרויקט בן יהודה:http://benyehuda.org/poxa. פרטים נוספים אודותיה ניתן למצוא בויקיפדיה ובאתר מוזיאון ראשון לציון.

בימים אלה, לכבוד העברת 'מכון גנזים' אני מתעתדת לתרום את הגרסאות המוקדמות של "במדרון" וצילום כתב היד למשכן החדש של המכון בספריית אריאלה בת"א.