עשהאל פוחצ'בסקי

עשהאל פוחצ'בסקי - קווים לדמותו / אורה עשהאל

 

עשהאל פוחצ'בסקי, שלידתו, פטירתו וקבורתו אירעו במושבה ראשון לציון (כ' בחשון תרנ"ד, 1893 - כט' באדר ב' תש"ל, 1970), הותיר אחריו כתבים שונים ושירים רבים עליהם חתם בשם העט עֹפקִי.

הוא בנם של יחיאל מיכל זלמן פוחצ'בסקי 'איש האילן' והסופרת נחמה פוחצ'בסקי, נפ"ש (פינשטיין), ששכלו בקדחת את שני אחיו הגדולים והצליחו לגדלו עם אפרת שנולדה אחריו.

בבית דיברו רק עברית. עשהאל סיים את בית הספר העברי הראשון "חביב" ומגיל ארבע-עשרה, עסק בעבודות המשק. הוא הרבה לעסוק בספורט והיה למעמל הראשון של ה'מכבי' בראשון לציון.

כשנקרא, בשנת 1912, יחד עם שאר צעירי המושבה, לשרת בצבא העותומני, דבר שנחשב כגזר דין מוות, קפץ מהחלון הגבוה של בית הכנסת והגיע בבריחתו עד לטרון, שם פעל כמדריך חקלאי, בהרשאת התורכים. בימי מלחמת העולם הראשונה (תרע"ד, 1914), כשירד ארגון 'השומר' למחתרת, עשהאל קיבל עליו את ארגון השמירה במושבה.

בשנת 1915 נישא לעידה, בת טובה ושמואל וילסון מתל-אביב, ועבד כמנהל עבודות הבניין של חותנו, הידוע כסֵם, 'הקבלן האמריקאי', מי שבנה את הבתים הנאים של תל אביב הקטנה ואת בית הכנסת הגדול. כמו כן עבד בסלילת הכביש יפו-ירושלים ובשנים מאוחרות יותר בבניין שדה התעופה בארץ ישראל. הוא עסק בתחומים רבים - בארץ ישראל, בעבר הירדן ובקפריסין - ניהל מפעלי חקלאות, בנייה וחרושת ותוך כדי כך הגדיל את משקו הפרטי.

כהוריו, התפנה לעבודה ציבורית: כיהן כיושב ראש ועדי הורים של מוסדות חינוך ואיגודים חקלאיים, היה ממקימי האגודה השיתופית של מפעל המים 'עין יזרעאל' ופעיל בוועדים חקלאיים, באגודת הכורמים, בארגון הפרדסנים, בוועד הסניף המקומי של 'פרדס' וב'פרדס סינדיקט' וחבר ועדת הביקורת של בנק מקומי.

בהיותו מקובל על הכפריים הערבים, שימש כבורר בסכסוכים שבינם לבין היהודים ובינם לבין עצמם. הוא היה חדשני בחשיבתו, ובתקופת מלחמת השחרור, בשנת 1948, כשלא היו עובדים בחקלאות, היה הראשון לייבא מכונות חקלאיות - החצר שינתה פניה והעגלות פינו מקום לטרקטורים, מקצרות, מיכון לזריעה ולדיש ועוד. הוא - ובניו אחריו - עבדו בשדות הדגנים, הכותנה והבוטנים, בדרום הארץ ובצפונה.

איש משפחה מסור היה, ונולדו לו ארבעה ילדים: בת בכורה, יונה, ושלושה בנים - אלישיב (שיבי), אליסף (ספי) ומאיר.

עשהאל היה אוטודידקט ששלט בשבע שפות, כולל אנגלית, גרמנית, צרפתית יוונית וערבית. איש אסכולות, חובב מוסיקה ומשורר לירי מחונן.

עם זאת, לא התחבר עם משוררים ועורכים, מעולם לא ביקר בקורסים אוניברסיטאיים. הספרים עמדו לרשותו, ולימים - הרדיו. את דבר שירתו וכתביו האחרים לא גילה, ולא פרסם. מדוע נותרו ניירותיו גנוזים בין המכתבים המשפחתיים וכתבי הוריו שהיה כה גאה בהם?

על כך אנו מנסים להשיב בספר השירה: "גחלת", באמצעות שירתו של עשהאל, הדברים שכתב בהקשר לשירה, והזיכרונות שנותרו.

על עשהאל פוחצ'סקי - מתוך אתר מוזיאון ראשון לציון:

 

עשהאל פוחצ'בסקי נולד בראשון לציון. למד בבית הספר העממי ("חביב") במושבה. בהיותו בן חמש-עשרה, כבר עסק בזמירת כרמים ובן שש-עשרה נטע כרמים חדשים.
בהמשך היה למעמל הראשון של ה"מכבי" בראשון לציון.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, נקרא לשרת בצבא התורכי. עסק בהרכבת השקדים ברוחמה והיה מדריך חקלאי בלטרון (התורכים הפכו את המנזר לבית ספר חקלאי). בשנת תרע"ד, 1914, כאשר ארגון "השומר" ירד למחתרת, קיבל עליו פוחצ'בסקי את השמירה במושבה. אחרי המלחמה עבד כמנהל עבודות הבניין של חותנו, הקבלן התל-אביבי שמואל וילסון, וכן גם בעבודת סלילת הכביש יפו-ירושלים. בהמשך, ניהל את החווה של י"ל גולדברג בהרטוב. גידל טבק והיה חבר הוועד הארצי של ארגון מגדלי הטבק בארץ ישראל. בשנת תרצ"א, 1925, ניהל עבודות בניין בשדה התעופה בעמאן אשר בעבר הירדן. מאוחר יותר, נטע כרמים באדמות אחוזה ופרדסים באדמות קוביבה (על יד כפר אהרון), עסק בשיווק הדרים מטעם ברוקרים מלונדון והיה פקיד במחלקת החקלאות של המנדט. בשנת תרצ"א, 1931, החל לעבוד בבית חרושת לשיניים בתל-אביב, נעשה בזמן קצר מנהל העבודה שם ונשלח מטעם החברה לקפריסין שם הקים בית חרושת, אימן את העובדים ונעשה מומחה בתעשיית השיניים התותבות. 
לקראת סוף שנות השלושים החל פרדסו הפרטי להניב פרי ועשהאל פוחצ'בסקי החל להתקיים ממנו. אחרי שפורעים ערביים חיבלו בבאר שממנה הושקו פרדסי הסביבה, הקים יחד עם שכניו אגודה שיתופית להקמת מפעל מים ובמשך שנים רבות כיהן כיו"ר "עין יזרעאל" - אגודה שיתופית להשקאה בע"מ. משהוקמה הגימנסיה הריאלית במושבה, כיהן במשך שנים כיושב ראש ועד ההורים וכן כיושב ראש "ועד ההורים הארצי לבתי ספר תיכוניים בישראל". בתפקידו זה סייע סיוע מיוחד בהחתמת הורי תלמידים על שטרות לצורך איסוף כספים עבור בניין הגימנסיה ואף לא נרתע למשכן 18 דונמים מכרמו כביטחון לערבות בנקאית.
בתקופת מלחמת השחרור, שנת 1948, עסק בהכנסת מיכון חקלאי לראשון לציון ובמשך שנים מספר התמסר ללימוד כל הקשור בתפעולו. המיכון כלל טרקטורים, מקצרות, קומביינים לגרעינים ולבוטנים ועוד.
עשהאל מילא תפקידי הגנה וארגון השמירה והיה פעיל בוועדים חקלאיים, באגודת הכורמים, בארגון הפרדסנים, בוועד הסניף המקומי של "פרדס" וב"פרדס סינדיקט" וחבר ועדת הביקורת של בנק מקומי.
עשהאל פוחצ'בסקי שלט בשבע שפות, כולל כתיבה וקריאה בערבית, ובהיותו מקובל על הכפריים הערביים, שימש כבורר בסכסוכים שבינם לבין היהודים ובינם לבין עצמם.
בשנת התשע"ב, 2012, יצא לאור ספר שירים, פרי עטו של עשהאל פוחצ'בסקי, שנכתבו שנים רבות קודם לכן ונמצאו בעזבונו. הספר נערך על ידי נכדיו אורה עשהאל ועצמון ינינ (פוחצ'בסקי) ויצא בהוצאת ספרי עתון 77.

חוקר הספרות יוסף אורן אודות "גחלת" - שירתו של עשהאל פוחצ'בסקי

 

בזכותם של מהדירי ספר השירה הזה של סבם, עשהאל פוחצ'בסקי - אשר שיריו היו גנוזים עד כה בעיזבונו האישי - נוספה עדות תומכת נוספת לעובדה, כי בניגוד לנטיית המחקר הספרותי להמעיט בערך יצירתם של סופרי המושבות אשר נוסדו בימי העלייה הראשונה, פרחה בהם פעילות ספרותית מגוונת ובעלת-ערך. משפחת פוחצ'בסקי, מהמשפחות הוותיקות בראשון לציון, סיפקה הוכחה כפולה למסקנה זו - אחת מוכרת ואחת שהיתה עד כה לא-נודעת. המוכרת היא, כמובן, אמו של עשהאל, נחמה פוחצ'בסקי (נפ"ש) - סופרת שהיתה כבר מוערכת כמספרת בחייה, אך פרסום הרומאן "במדרון" מתוך עיזבונה על-ידי ניניה לפני שנים אחדות חידש את ההתעניינות בה וביצירתה. וכעת נוסף אליה עשהאל - שמתגלה כמשורר אשר שיקף בשירתו, המנוסחת בעברית מפתיעה ברעננותה ובעושרה, את עולמו של בן-הארץ מהדור הראשון של הבנים במושבה העברית, ובזכות זאת הוא זכאי להיחשב בדיעבד כמשורר הצברי הראשון, בצד אסתר ראב שמקובל לזהותה כמשוררת הצברית הראשונה.

ספרי אמי נחמה פוחצ'בסקי, מאת עשהאל פוחצ'בסקי

 

ראשון לציון ד' תשרי תשכ"ז 18.09.1966

"כארבעה חודשים עברו מהיום שקיבלתי בחזרה את הספרים שמסרתי לכריכה.

אלו הם הספרים שנשארו גנוזים מיום פטירתה של אמי זיכרונה לברכה שנפטרה בז' סיוון תרצ"ד (1934).

עברו איפה שלושים ושתים שנה עד שהוצאו מן הפינה שהיו חבויים בה. וזה רק הודות לכך שארון הספרים הוצא מן הבית מן הפינה שבה עמד למעלה משישים ושבע שנים, על מנת להיות מוצב בדירה חדשה אליה עברתי.

הספרים שמסרתי לכריכה הם כמאה וחמישים עותקים של הספר: "בכפר ובעבודה" שנכתב ע"י אמי נחמה פוחצ'בסקי ז"ל. ואשר הוקדש לאחיה היחיד הוא דודי יעקב ישראל פיינשטיין ז"ל, מראשוני חובבי ציון ומייסדי רחובות.

עוד אני מתלבט מה לעשות בספרים אלה לבל יאכלם העש בא מר גינצבורג, מנהל מחלקת החינוך והתרבות בהצעה לחלק ספרים אלה בין חמישה עשר בתי הספר היסודיים שבראשון לציון. ועוד הציע כי נעבור יחד על מנת לחלק את הספרים לבתי הספר, וכי רעייתי תלווה אותנו. על מנת לסמן כי הספרים ניתנים במתנה הוחלט על הכנת חותמת המיוחדת לכך."

 

הדפיסה מתוך רשימותיו: נכדתו אורה עשהאל

דוד תדהר, "עשהאל פוחצ'בסקי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

 

נולד בראשון לציון, כ' חשון תרנ"ג (2.11.1893).

לאביו יחיאל מיכל (שלמה זלמן) פוחצ'בסקי (בן מאיר , סוחר ובעל תעשייה. נכד ר' ישראל ליפשיץ, בעל "תפארת ישראל" על משניות. היה נצר מבית דוד. היה אחד מ-6 התלמידים שנשלחו לא"י ע"י "חובבי-ציון" בשנת תרמ"ה (1885) ללמוד חקלאות. ראת את הערך שלו בכרך שלישי, בעמוד 1281) ולאמו נחמה בת יונה צבי פיינשטיין מבריסק (נישאה בשנת תרמ"ט - 1889. כתבה סיפורים ורשימות מחיי הארץ. ראה כרך ג', עמוד 1246).

עד סוף 1907 למד בבית הספר היסודי בראשון לציון.

ב-1908 כבר זמר כרמים וב-1909 נטע חדשים.

ב-1911 היה למעמל הראשון של "מכבי" בראשון לציון.

ב-1912 נקרא לצבא העותומני (השולטן בתורכיה היה מחמד ראשד).

ב-1914 (כאשר ארגון "השומר" עבר למחתרת) קיבל עליו את השמירה בראשון לציון. בשנת 1915 נשא לאשה את עידה בת הקבלן שמו

אל נתן וילסון (מבוניה הראשונים של העיר תל-אביב. ראה כרך שני, עמוד 608).

בשנים 1918-1915 הרכיב את השקדים ברוחמה ותמורת שרות בצבא היה מדריך חקלאי בלטרון (התורכים הפכו את המנזר לבית-ספר חקלאי).

בשנים 1921-1919 מנהל עבודות הבנין של הקבלן שמואל וילסון בתל-אביב.

וכן בסלילת הכביש יפו-ירושלים (הקבלנים: מהנדס אברהם סיניבר ושות').

ב-1922 מנהל החווה "הרטוב" שהיתה בבעלות י. ל. גולדברג.

ב-1924 גידל טבק והיה חבר הוועד הארצי של אירגון מגדלי הטבק בא"י.

ב-1925 (לאחר הפסדים בטבק) ניהל עבודות בנין בשדה התעופה בעמן (עבה"י).

ב-1926 רכש אדמה בתשלומים מפיק"א. נטע כרמים באדמת "אחוזה".

ב-1928-29 נטע פרדסי חברת נוטעים אנגלו-פלשתינה באדמות קוביבה (ע"י כפר אהרן).

ב-1930 עסק בשיווק הדרים מטעם הברוקרים מלונדון E. Bewington g W. Strong.

ב1931 -(לאחר שנה של מחירים ירודים בהדרים) היה פקיד במחלקת החקלאות.

באותה שנה החל בעבודה בבית החרושת לשנים של שמואל שמעון בלום בת"א. תוך זמן קצר ביותר נעשה למנהל העבודה וב-1934 עבר מטעם אותה חברה לקפריסין שהיתה בהנהלת רחביה פיינשטייןאדירי, חתנו של בעל המפעל (ראה הערך שלו בכרך זה) (לאחר שהוטל מכס של 50% באנגליה על שיניים מיוצרות בא"י). עמד על מלאכת הקמת בית חרושת, אימן את העובדים ונעשה מומחה בתעשייה זו.

לאחר 8 שנות עבודתו בתעשיית שיניים תותבות

החליט להתקיים מפרדסו אשר בשנת 1938 החל להניב. (נטיעת הפרדס נעשתה ב-1933 באדמת בית דגון).

ב-1939 (לאחר שפורעים ערבים חיבלו בבאר ממנה הושקו פרדסי אותה סביבה) הקים יחד עם שכניו אגודה שיתופית להקמת מפעל מים. וזה שלושים שנה שהוא יושב ראש "עין יזרעאל" אגודה שיתופית להשקאה בע"מ.

בפרוץ מלחמת העולם השניה ב-1939 לא ניתן לשווק פרי הדר לחוץ לארץ והוא נעשה שוב פקיד. הפעם ב-Royal Engineers.

בשנת 1939 היה בין מייסדי הגימנסיה הריאלית בראשון לציון, אך היא שוכנה בבניינים שכורים עד 1957 כאשר עברה לביתה הקבוע. במשך תשע שנים היה יושב ראש ועד ההורים של הגימנסיה. וחלק מאותה תקופה חבר הוועד הארצי של ההורים ששמו: "ועד ההורים הארצי לבתי ספר תיכוניים בישראל".

ב-1948 התחיל בהכנסת מיכון חקלאי לראשון לציון. וארבע שנים עשה לילות כימים בלימוד כל הקשור בתפעולו הנכון.

רבים מספור הלילות שבילה בתפקידי ההגנה, ועדי בתי ספר, ועדים חקלאיים, ארגון שמירה, אגודת הכורמים, ארגון הפרדסנים, כחבר ועד הסניף של "פרדס", כבא כוח סניף זה ב"פרדס סינדיקט" וכן כחבר ועדת ביקורת של בנק מקומי.

 

צאצאיו: יונה ז"ל ; אלישיב, אליאסף, מאיר.

 

עשהאל מרכיב
תמונת חתונה
עשהאל בברית אלון
תמונת עשהאל
עשהאל שלחן
עיידה
ילדי עשהאל.jpg
עיידה
עשהאל

קישורים: